החלטה בתיק בש"פ 7129/04

            בפני בקשה (שישית) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין בעניינו - לפי המוקדם.

            נגד המשיב הוגש, ביום 22.10.02, כתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד, סחר בסם מסוכן וקשירת קשר לבצע פשע.

            על-פי עובדות כתב האישום, החזיק המשיב במקום מחבוא סם מסוכן מסוג חשיש במשקל תשעים ושישה וחצי קילוגרמים, ארוז בתיקים. בהזדמנויות שונות הגיע המשיב אל מקום המסתור, כשהוא מלווה בילדו הקטין ובקטין נוסף, פעם ראשונה במטרה לשלוח את ילדו לבדוק האם הסם עדיין מוחבא במקומו ופעם נוספת על-מנת לבצע עסקה בסם עם אחרים, עמם קבע במקום המסתור. עת נפגש עם האחרים, נטל אחד מהם את אחד התיקים המכילים את הסם, והציגו למשיב. מיד לאחר מכן נעצרו המשיב והאחרים על-ידי שוטרי מפלג הסמים שארבו להם.

            בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה לבית-המשפט המחוזי בנצרת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

            ביום 26.11.02, בהסכמת בא-כוח המשיב, הורה בית-המשפט המחוזי (כב' השופט נ' ממן) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

            משתמו תשעה חודשים, ומשטרם נסתיים משפטו, הגישה המדינה, ביום 14.7.03, בקשה להארכת מעצרו של המשיב בשלושה חודשים נוספים. הבקשה הוגשה בהסכמת בא-כוח המשיב החדש, אשר מונה לאחר שקודמו ביקש להשתחרר מייצוגו של המשיב.

            ביום 14.7.03, הוריתי על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

            משתמו תשעים הימים הנזכרים לעיל, ומשטרם נסתיים המשפט, הגישה המדינה, בהסכמת בא-כוח המשיב, ביום 2.10.03, בקשה נוספת (שנייה) להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים.

             ביום 12.10.03, בהסכמת בא-כוח המשיב, הוריתי על הארכת מעצרו של המשיב בשלושים ימים נוספים בלבד. יש לציין, כי שלוש מן הישיבות שהיו קבועות בפני בית-המשפט המחוזי במסגרת אותה הארכת מעצר בוטלו על-ידי בא-כוח המשיב.

            משתמו שלושים הימים, ומשטרם נסתיים המשפט, הגישה המדינה, ביום 5.11.03, בקשה נוספת (שלישית) להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים.

             ביום 12.11.03, בהסכמת בא-כוח המשיב, הורה בית-משפט זה (כב' השופט י' טירקל) על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

            בין לבין, ביום 31.12.04, ביקש בא-כוחו המשיב להשתחרר מייצוג. בית-המשפט המחוזי נעתר לבקשה ומינה סנגור חדש, אשר ביקש עקב הנסיבות לבטל את הישיבות הבאות הקבועות בפני בית-המשפט המחוזי, והביע מפורשות את הסכמתו להארכת מעצרו של המשיב עד לסיום התיק.

            משלא נסתיים המשפט תוך תקופת ההארכה השלישית, הגישה המדינה, בהסכמת בא-כוח המשיב, בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

            ביום 29.1.04, הורה בית-משפט זה (כב' השופטת א' חיות) על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

            בין לבין, נערכו חילופי ייצוג נוספים בתיק, וסנגורו החדש (הרביעי) ביקש לבטל מועד דיון הקבוע בפני בית-המשפט המחוזי. בבקשתו ציין, כי הוא מודע להסכמת המשיב להארכת מעצרו, ככל שיידרש, עד לסיום הדיונים בתיק.

            אף תקופת הארכה זו לא הספיקה לשם סיומו של המשפט, וביום 6.5.04, הגישה המדינה, על דעת בא-כוח המשיב, בקשה חמישית במספר להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

            בו ביום הורה בית-משפט זה (כב' השופט י' טירקל) על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

            משלא נסתיים המשפט תוך תקופת הארכה זו, מבקשת כעת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

            לטענת באת-כוח המדינה, אמנם היו במשפטו של המשיב עיכובים רבים, אולם אלו נגרמו באשמת באי-כוחו המתחלפים של המשיב. לטענתה, בית-המשפט המחוזי נעתר לבקשות דחית מועדי דיון מטעם המשיב, עקב הצהרותיהם של סנגוריו השונים ושל המשיב עצמו, כי יסכימו להארכות המעצר של האחרון, ככל שאלה יידרשו. כמו-כן, טוענת היא, כי מסוכנותו הרבה של המשיב עולה מן המעשים המיוחסים לו. לא זו אף זו, טוענת היא, המשפט מצוי כעת בשלביו המתקדמים, ונקבעו ארבעה תאריכים בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2004.